לישמניה או בשמה המוכר יותר שושנת יריחו – זיהוי מניעה וטיפול

לפני שנתיים הגיע אלי מטופל משדה בוקר שנעקץ על ידי זבוב החול ואובחן בבית חולים סורוקה בלישמניאזיס. הוא נעקץ בשתי רגליו במספר מוקדים ולאחר שנה וחצי שטופל בבית החולים ללא הועיל הפצעים רק הלכו והתרחבו וגרמו לסבל רב. המטופל פנה למרפאתנו לטיפול. כבר בשבוע הראשון של הטיפול, מהר מאוד ניתן היה לראות שינוי מהותי ושהפצע מפריש פחות ומתחיל לצמצם בכמות הכאבים. תוך חודשיים נרפאו כל פצעי הלשמניה ללא צלקות. בנוסף, למטופל היו גם מחלות רקע רבות. קשיש בן 81 חולה דיאליזה וסכרת המקשים ומאתגרים מאוד לטיפול בפצע הלישמאניאזיס ובכלל.

מאז טיפלנו במטופלים רבים עם מקרי לישמניה בהצלחה גדולה ובשיטות מאוד יעילות. כאחות מומחית פצעים אני נפגשת עם סוגים רבים של פצעים שבהגדרתם הם קשיי ריפוי, שזמן הריפוי שלהם הוא מעבר לרגיל.

פצעים אלה גורמים לנזקים אסתטיים, כאבים, זיהומים עוריים וסיסטמיים. הם פוגעים באיכות החיים של המטופלים ולעיתים לנזקים בלתי הפיכים. לעיתים המטופלים מסתובבים אצל רופאי עור, רופאי כלי דם ורופא משפחה שאין זה תחום התמחותם ולכן לא מקבלים מענה מהיר ויעיל.
“שושנת יריחו” – ביטוי לצלקת עורית הנגרמת מהטפיל לישמניה Leishmania. מחלה לא נעימה כלל הקרויה לישמניאזיס עורית. המחלה נגרמת על ידי טפילים חד תאיים מהסוג לשמניה (Leishmania), הטפיל מועבר מבעל חי אחד לשני על ידי עקיצת זבוב החול, העקיצה מתבצעת לרוב על ידי נקבת הזבוב. דרך העברת המחלה היא על ידי עקיצה של זבוב החול ולא אחר.

לישמניאזיס עורית

העקיצה של זבוב החול ולאחריה תסמינים של שושנת ירחו מתבטאים בשלוש צורות. המוכרת ביותר היא לישמניאזיס עורית, שבה מופיעים פצע או כמה פצעים על העור באזור של עקיצות זבוב החול. בתחילה הפצעים נראים כמו עקיצות, אך עד מהרה במקום להיעלם הם נהפכים לפצעים מוגלתיים והופכים לפצעים קשה ריפוי. בהעדר טיפול מתאים ויעיל לעיתים העקיצות גדלות ואף משאירות צלקות עמוקות בעור.

טפילי לישמניאזיס עורית יכולים לעבור מהעור לרקמות הריריות, כמו אלו שבאף ובלוע, לגרום למגוון סוגי פצעים בפנים ולהרס נרחב שלהן ובעקבות הפצעים לעיוות של פני החולים. הדרך הטובה ביותר למנוע לישמניאזיס של הריריות היא טיפול מהיר בטפיל עוד בשלב הלישמניאזיס העורית.

לישמניאזיס של האיברים הפנימיים

שתי הצורות האלה של המחלה גורמות לאי נעימות לאורך זמן ולפגיעה אסתטית, אך הן אינן מסכנות חיים. לעומתן, הצורה השלישית, לישמניאזיס של האיברים הפנימיים, פוגעת בטחול ובכבד וגורמת למוות אם לא מטפלים בה בזמן. המחלה הזו קיימת במרכז הארץ ובצפונה, אך היא נדירה בה ביותר. היא קצת יותר נפוצה בשומרון.
הגורם למחלה באזורנו הוא הטפיל לישמניה אינפנטום infantum המועבר על ידי זבוב החול מכלב לכלב או מכלב לבני אדם. בשומרון שפן הסלע הוא המאחסן של טפיל הלישמניה ועל אף ששפן הסלע הינו חיה מוגנת, ניתנה הוראה שניתן לירות בשפני הסלע בשלוש שנים הקרובות כיוון שהתפשטות הלישמניה הפכה מגיפה אנדמית לפי דיווחי משרד הבריאות.
התפשטות הלישמניאזיס לאזורים חדשים בארץ היא ככל הנראה באשמת האדם על פי קביעת משרד הבריאות. הקמת ישובים חדשים באזורים שבהם חיים זבובי החול והיונקים המאחסנים את הטפיל חושפת אנשים חדשים למחלה. כמו כן הרחבת יישובים קיימים ושינויים בשימוש בקרקע, יצירת תנאים מלאכותיים אידיאליים לזבובים ולחיות כמו שפן הסלע: הישובים מספקים לשפן מסלעות ומזון ולזבוב את הסביבה הלחה שלפי ההשערה זחליו זקוקים לה כדי להתפתח.

כיצד להימנע

אמצעי מיגון ומניעה מעקיצת לישמניאזיס באזורים האנדמיים – יש להסתובב עם בגדים ארוכים ולמרוח תרסיסים דוחי יתושים, יש להשתמש ברשתות צפופות מהרגיל בבית ואף בכילות מעל למיטות, מאוורר רצפה ומאווררי תקרה המעיפים את הזבוב.
מעופו של זבוב החול הוא עד לגובה מטר ולכן רוב הנפגעים מעקיצתו הם ילדים ודווקא בפנים שזה אזור חשוף. ניתן גם לשתול מסביב לבית בגינות צמחים דוחי יתושים כמו פיגם, לימונית, ציטרונלה. ידוע גם ששמן ציטרונלה הוא דוחה יתושים מאוד חזק וניתן למרוח על דפנות מיטה.

שיטות טיפול

שיטות טיפול שמרניות – רפואה של חומרים מתקדמים טכנולוגית המרפאים את הלישמניה העורית בלי תופעות לוואי של התרופות הסיסטמיות. קיים ריפוי של פצע הלישמניה העורית על ידי משחות על בסיס טבעי, הן יעילות ומשיגים תווצאות מהירות.

השארת תגובה